המון אנשים מגיעים אליי לאימון לצמיחה והעצמה אישית, כי הם מרגישים שיש בהם המון שפע שרוצה לפרוץ, להתגשם, לצמוח – אבל עד היום לא העיזו לבצע…

יש להם חלומות במגירה שהם כ"כ רוצים להגשים!

אבל מרגישים תקועים, משהו בפנים חסום והם לא יודעים להסביר מה או איך להתקדם…

מגיעים אליי מתוסכלים, עצובים ונבולים- כי כמו פרח בלי מים, לא הביאו לידי ביטוי את הנשמה שלהם ביומיום, וכדי שנרגיש מאושרים, הנשמה צריכה מים, צריכה אויר, צריכה לפעום ולחיות.

הנשמה שלנו היא מה שהופך אותנו למיוחדים שאנחנו. אבל צריך להיות במקום נקי, חזק ועוצמתי – כדי לחיות בדרך הנשמה שלנו.

מאז שהייתי קטנה עניינו אותי תהליכים בנפש האדם. היה לי ברור שהמסלול בו אנחנו גדלים משפיע רבות על המבוגרים שנגדל להיות, אבל לא רק הוא.

יש גם פשוט , את מי שאנחנו, איך שנולדנו לעולם הזה.

נולדנו לעולם כדף חלק, עם כל המידע הפנימי לגבי עצמנו, מה עושה לנו טוב, מה הנטיות והתכונות הטבעיות שלנו וכן הלאה, ואז הגיעו… החיים.

יש לנו צרכים שקשורים לקיום, לדוגמא: מזון, מחסה, ביגוד ועוד (חוסר שלהם, אגב, יוביל למה שמוגדר כ"חרדה קיומית")

ויש את אלה הקשורים לרגש, לדוגמא: שיקבלו אותנו, יאהבו אותנו, יכילו אותנו, יקשיבו לנו ועוד (חוסר של אלה, יוביל למה שמוגדר "חרדת נטישה").

האהבה לה אנחנו זקוקים, היא הכי בסיסית וטבעית בעולם.

החכמה היא לזכות באהבה מתוך הצלחה אמיתית של משהו שיספק אותנו – ולא משהו ש"ימכור אותנו" טוב לאחרים, אבל ישאיר אותנו ריקים.

לדוגמא:

ילד שיקבל מחמאה מאבא על ביצוע טוב של תרגיל בחוג שהוא בכלל לא אוהב, והוא שם רק כי אבא רצה, או בתרגום לעולם הבוגרים – יאוש מתקדם מלימודי רפואה, אליהם נרשם לא כי רצה להיות רופאה, אלא כי אמא תמיד חלמה שיהיה לה ילד רופא, נישואים לאדם לא מתאים לי, רק כי ההורים דחפו ועוד.

אם "נמכור את נשמתנו" רק כדי לזכות באהבת האחרים, זה כאילו שאנחנו מחוררים את דלי האנרגיה של עצמנו.

לאט ובזהירות, לאורך השנים, נאבד יותר ויותר אנרגיה, עד שנהפוך להיות אנשים כעוסים יותר, עצובים יותר, מתוסכלים יותר.

נרגיש מצומצמים, מבוזבזים וממורמרים, במקום לנצל את החיים, לצמוח ולהתעצם.

הבסיס של אדם שחי את החיים, שמרשה לעצמו לצמוח ולהתעצם –

הוא בטחון בעצמו, בשפע שהחיים מציעים ושמגיע לו לזכות בשפע סביבו.

כילדים, קיבלנו את כל צרכינו מבחוץ (הרי תינוק בן יומו לא יכול לפרנס את עצמו, ספגנו והושפענו מהסביבה החיצונית לנו.

כפי שקיבלנו מבחוץ בגדים, אוכל וקורת גג מעל ראשנו, כך גם הגדרנו את עצמנו לא פעם, בהתאם לפידבקים של הסביבה.

הן של ילדים אחרים סביבנו, אבל בעיקר – של המבוגרים שגידלו אותנו.

כך קורה, שהאופן בו המבוגרים הגיבו להצלחות וכן לחוסר ההצלחות שפגשנו בדרך, הובילו לא פעם לבניית או הרס הבטחון העצמי שלנו, ומה לעשות שהבטחון העצמי שלנו הוא המפתח לכל כך הרבה דברים בחיינו.

אסימונים – איך לגדל ילדים עם בטחון עצמי גבוה / ריק לאבוי

קחו לכם כמה דקות לצפיה בסרטון הבא, שמסביר בצורה מעולה שני דברים: גם איך לגדל ילדים נכון יותר, וגם הבנה של איך הפכנו להיות המבוגרים שאנחנו.

קחו את הטיפים האלה, גם לזוגיות שלכם ולכל אינטראקציה אחרת שיש לכם בחיים, ותראו איך, כמו השתקפות במראה, המציאות תחזור אליכם טובה יותר, שופעת ומהנה יותר.