החיים הם כמו גלגל ענק

יש בגלגל הענק משהו טריקי  –

כשאתה מסתכל עליו מהצד (בפרספקטיבה של  Zoom Out), אתה רואה:

– שהוא נוסע יחסית לאט (דינמי אך בטוח)

– שיש מדי פעם עצירות (כדי לאפשר עליה וירידה של נוסעים)

– שכל התאים סגורים (ואתה מוגן בפנים)

– ובעיקר – שהוא עגול, כך שגם הקרון הכי גבוה, עם הזמן יגיע למטה, ומשם – שוב למעלה וכן הלאה.

אבל… כשאתה יושב בתוך התא שלך (Zoom In), אתה חי רק את הרגע.

ראיית העולם (תרתי משמע) והחויה שלך, היא נקודתית מאד

וקל לפעמים לשכוח לרגע, שיש בכלל תמונה שלמה.

יש קטעים שאתה נהנה מהגובה, אחלה נוף, בריזה נעימה (אלא אם באת בעונה הלא נכונה ואז אתה מרגיש כמו ארטיק ומקלל את זה ששכנע אותך לעלות איתו)

יש קטעים שהלב שלך קצת… צונח, כמו עצירות פתאומיות שגורמות לך להטלטל בין שמים לארץ,

מה שמזכיר לך שאתה כרגע דיייי גבוה, ולפעמים הנוסעים שם למטה מתחלפים ככ לאט עד שנדמה ששכחו אותך בכלל (ורק שלא יסגרו את הפארק ותשאר תקוע שם לנצח).

חוסר השליטה הזה, חוסר הודאות הרגעי,

גורמים לנו לפעמים לשכוח לרגע – שזה זמני.

זה די דומה לחיים שלנו – פעם אנחנו למעלה ופעם למטה.

אנחנו מעולים בלייעץ לאחרים בעת משבר, ולהזכיר שהחיים הם כמו גלגל

(קל לזכור את זה כשאתה מביט מהצד, זוכרים?)

החכמה היא לזכור את זה

כשאנחנו אלה שעוברים את האתגר.

שום דבר בחיים אינו קבוע.

כך לגבי תקיעויות שאנחנו מרגישים לפעמים (קושי בריאותי, כלכלי, זוגי, עם עצמנו וכו)

וכך גם לגבי הצלחות.

יש כאלה שיגידו שבאסה שאי אפשר להשאר למעלה תמיד,

אבל תכל'ס אם היינו למעלה תמיד, היינו מפסיקים להעריך את זה, כי זה היה הופך לסתמי ורגיל.

אז טוב שיש תנועה, טוב שיש שינוי, זו מהות החיים, זה טבע העולם.

טוב שלפעמים אנחנו מצליחים

וגם טוב שלפעמים אנחנו לא –

כי שם מחכה לנו שיעור כלשהו, הזמנה להתבוננות (בין היתר) האם אנחנו משקיעים למשל את האנרגיה שלנו בכוון הנכון לנו.

וכשנרגיש למטה, שקשה לנו, שדברים לא הולכים,

חשוב שנזכור שמלמטה –  נותר רק לעלות.

הרי החיים הם גלגל.

טיפ ממני  –

כשתהיו למעלה, זיכרו לפרגן לעצמכם ולסביבתכם,

מלאו את "מחסני האנרגיה" שלכם:

יחסים עם אנשים סביבכם, ניהול זמן, ניהול כסף, בריאות ועוד

ואלה ישמשו אתכם בימים גשומים, עד שתהיו שוב  –  למעלה 😊

שלכם,

אני