אחד הדברים שמאפיינים רבים מהאנשים הפונים אליי לאימון אישי, הוא התחושות השליליות שמציפות אותם.

תחושות שליליות לגבי מה שהשיגו, או לגבי מה שעוד לא השיגו בחייכם.

תחושות שליליות לגבי עצמם, לגבי העבודה, הסביבה חברתית שלהם ועוד.

תחושה שהם לא מצליחים לצאת מהחצי הריק של הכוס, ובמקרה הטוב זוכרים שיש גם חצי מלא.

במילים אחרות, הרצון של המתאמנים שלי הוא לעבור אימון אישי לחשיבה חיובית. להפוך את התמונה, לשנות את חייהם לטובים, מספקים ומלאים יותר.

אם אתם שואלים אותי, אין דבר חשוב מזה ואין מתגמל מזה.

המרוויחים הגדולים יהיו אתם עצמכם, וכתוצאה מכך גם כל אלה שסביבכם (משפחה, חברים, עבודה ובכלל).

איפה שלא תהיה נקודת ההתחלה שלכם לפני שהגעתם אליי, פרגנו לעצמכם על זה שאתם כאן, קוראים את המילים האלה, כי זה אומר שאת השלב הראשון לשיפור חייכם – כבר עשיתם.

יש דברים שבשבילם לעולם לא מאוחר מדי, וללמד את עצמכם חשיבה חיובית, זה לגמרי אחד מהם.

השפעת החשיבה השלילית ולמה חשוב להפרד ממנה

תמונת חיינו היא תוצאה של מה שאנחנו מזינים את המח שלנו.

במילים אחרות –  "מחשבה בוראת מציאות קיימת" אחד המשפטים האהובים עליי (לא אני המצאתי אמנם, אבל מדויק לי ממש).

כאשר קורה לנו אירוע מסוים בחיים (למשל, ערב עם החבר'ה שהתקיים לפני תקופה)

או שנהנה ממנו, או שלא.

כאשר האירוע יתרחש שוב, ונגיד שחבר יתקשר להזמין אותנו לערב דומה, התודעה שלנו תפנה בצורה אוטומטית ולא מודעת אל מערכת האמונות והמחשבות.

בדומה לקופסא השחורה במטוס, זה המקום שאוגר את כל החויות שהשפיעו עלינו בעבר, ויוצרת מעין תסריט (לדוגמא: אין סיכוי שאלך שוב, כי יש שם מישהי שתמיד מביכה אותי ומספרת בדיחות על חשבוני)

התסריט הזה מפעיל את מערכת הדמיון שלנו, שמדמה (לאור נסיון העבר), את מה ש"בטח יהיה".

מערכת הדמיון מפעילה את מערכת הרגשות שלנו.

וכשאני מדברת על רגשות, אני מתכוונת לכימיקלים שזורמים בגופנו בהתאם להוראות שהמח נותן לגוף.

כשאנחנו אומרים ש"תחושה שטפה אותנו", זה ממש זה.

בהתאם לרגשות שימלאו אותנו (במקרה של הדוגמא שלנו – התנגדות, רצון להמנע, לא רוצה להיות שם שוב)

נבחר את ההתנהגות (לא נלך למפגש הבא).

בהתאם – יהיו התוצאות (אפסיד מפגש עם החברים שלי, רק בגלל מישהי אחת שאולי בכלל לא תהיה, או אולי הפעם לא תעשה זאת שוב).

התרשים מראה למעשה, כיצד המחשבה שלנו יוצרת מציאות.

כיצד המידע שנזין במערכת האמונות והמחשבות, משפיעה על תוצאות חיינו.

מערכת האמונות מכילה אמונות מקדמות – שנבנו לאור חויות טובות שחוינו בעבר ( =  נאמין כי אם היה טוב בעבר, כנראה ששוב יהיה טוב), וכן אמונות מעכבות – שנבנו מחויות לא טובות.

באופן תמידי, מערכת האמונות משדרת לי שהיא מנסה להגן עליי, ושאם בעבר לא היה לי טוב והכאיבו לי (פגעו בי, דחו אותי, העליבו אותי וכן הלאה) היא תעשה הכל! כדי למנוע ממני לחזור אל "זירת הפשע" ולהפגע שוב.

הבעיה היא… שהיא מתבססת על מידע שכל כולו – מהעבר.

בעיה נוספת, היא שמאחר והיא מתבססת על הנסיון (ולא רק על תאוריה), כוחה רב והשפעתה גדולה עלינו.

הפסימיסט הנצחי (המתנהל מתוך חשיבה שלילית) צודק כשהוא אומר שהוא ריאלי, הרי עד היום כל פעם שעבד לפי מערכת האמונות שלו, הגיע אל אותן התוצאות.

אבל אינשטיין צודק עוד יותר, כשהוא אומר –

שההגדרה של אי שפיות, היא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות.

האמונות השליליות (לאור נסיון העבר השלילי) פוגעות בי, מאחר והן מושכות אותי אחורה גם כשארצה להתקדם.

הן האבנים בתיק הגב שלי, הן המשקולות על הרגליים שמושכות אותי מטה.

במילים אחרות, האמונות השליליות מהעבר:

• יגרמו לי לפחד לנסות שוב (ואם לא אנסה – אין סיכוי שאצליח).
• יתקעו אותי עם החויה בה לא נהניתי בעבר (אבל אולי הפעם דווקא אהנה?)
• יסנדלו אותי למקומי מהפחד לזוז מהמוכר, שגם אם הוא לא משהו, הוא לפחות מוכר.

בקיצור, יגרמו לי לפספס את החיים, רק מהפחד שאולי גם הפעם לא ילך…

אבל אולי הפעם דווקא כן ילך?

לא חבל?…… (וזה הזמן ל – ??!!!!???!!?)

ברור שחבל!

ולעומתו, הטיפוס הפרואקטיבי, מהמילה אקטיבי – זה שיוצר, עושה, יוזם וכו.

זה הטיפוס המגשים, זה הטיפוס שיתמודד עם בעיה ויפתור אותה אם לא כך אז אחרת.

אם לא הצלחתם לצאת בכוחות עצמכם מהחשיבה השלילית שמחשיכה את חייכם, העזרו בכלים חיצוניים, כן – כמו כניסה לאתר הזה שלי.

בתהליך אימון קצר יחסית איתי, תגלו עד כמה אתם כן מסוגלים, כן מוצאים טוב בעולם וסיבות טובות לדברים טובים, כי יש כ"כ הרבה מזה!

בגלל העומק של הסמל הזה, שאני כל כך אוהבת ומתחבר אל תפיסת החיים שלי מאז שאני זוכרת את עצמי.

בפילוסופיה של המזרח, היין והיאנג מסמלים זרימה, שינוי, דינמיות.
לא הפרדה אלא זרימה זה עם זה, זה אל זה.

וככה גם בחיים –

כשאנחנו חווים תקופה קשה (שנקרא לה כאן "שחורה"), כבר בה, בשיא הקושי, טמונים הזרעים של הצמיחה הבאה שלנו (הלבן שבאמצע)

אפילו משהו קיצוני כמו מוות, מכיל בתוכו לידה של משהו חדש.

קשה ככל שיהיה לנו, נהיה חייבים להמשיך וליצור את המשך חיינו החדשים.

בעולם אין ואקום.

כך גם בחיינו.

בהתחלה זה יראה בלתי אפשרי

ואז אפשרי אבל לא בטוח שיבוא לנו

ואז, בשלבים, בשקט בשקט, יכנסו ברווחים שנוצרו- החיים החדשים.

בנוסף, בשיא של האחד, יהיו גם זרעים של השיא האחר.

העיגול של הצבע הנגדי, ממוקם בחלק הכי גדול של הצבע האחר.

אני בכוונה לא קוראת לזה "טוב ורע", כי אני מאמינה שהכל בא ללמד אותנו משהו.

אני קוראת לזה "טוב ומה שיכול להיות יותר טוב".

אותי ריגש (אם כי לא הפתיע) לגלות כי

פירוש "היין והיאנג" הינו הצד האפל והצד המואר של הגבעה.

שוב, זה לא טוב ורע, זה לא שחור ולבן, זה לא כוחות האופל נגד כוחות הטוב.

אלה פשוט שני צדדים של אותה גבעה, של אותה סיטואציה, של אותו בנאדם.

החיים הם כמו גלגל, פעם אנחנו למעלה ופעם למטה, פעם בצד המואר ופעם בצד האפל של הגבעה.

מה שבטוח הוא, שאנחנו יכולים לעבור לצד השני, אם נחליט ונעשה את המאמצים הנדרשים לכך.

יש משהו ביין והיאנג שגורם לי תמיד לתחושה של שלמות, של נחת.

תחושה ש…מותר

מותר לפעמים להיות בעצב, מותר לפעמים להיות בכעס, מותר לפעמים לחוות קושי.

תרשו לעצמכם, תאפשרו לעצמכם להיות.. אנושיים.

לימדו מהמקומות את השיעור שהביאו בפנינו, כדי לעלות חזרה ולצמוח עוד יותר גבוה.

בסופו של דבר, בלי הרע לא היה טוב.

אם הכל היה טוב, הוא לא היה כזה מיוחד ולא היינו מעריכים אותו,.

כך שהאחד משלים ומאפשר את השני.

בזרימה, בנשימה, בהרמוניה.

וכאמור, בחיים יש חויות מכל הצבעים הסוגים והמינים, השאלה איך נתיחס אליהן.

כבני אדם, יש לנו היכולת לבחור איך יראו חיינו.

וזה המון!

בתהליך האימון נמצא את האמונות השליליות הקבורות אצלכם בתת המודע,

שאמנם מנסות לשדר שהן מנחות אתכם ורוצות את טובתכם,

אבל למעשה פוגעות בכם.

אצל כל אחד החויה מאד אישית ויחודית לו, לכן בתהליך האימון אני משתמשת במגוון כלים,

בוחרת מה מתאים למי שמולי, כדי שהתהליך יהיה מהנה, אפקטיבי ומדויק לאדם עצמו.