אנשים רבים מגיעים אליי לאימון אישי להתמודדות עם פחד מהצלחה / כשלון.

למה זה כ"כ נפוץ? מה קורה לנו שם?

ובכן, זה הולך ככה – כל הפחדים האנושיים מתנקזים בסופו של דבר ל-2 סוגים:

חרדה קיומית – כל מה שקשור בקיום הפיסי שלנו – הצורך הבסיסי שלנו באוכל, מחסה מעל ראשנו, הגנה פיסית ועוד.

חרדת נטישה – כל מה שקשור לנפש שלנו-  לצורך שלנו להרגיש אהובים, רצויים, שמקבלים אותנו וכו.

(למען הסר ספק, הצורך להרגיש אהבה הוא אינו מותרות, אלא קריטי ואפילו תנאי לחיינו).

הפחד מכשלון וכן הפחד מהצלחה שייכים לחרדת הנטישה, או על דרך החיוב – לצורך הטבעי המשותף לכולנו להרגיש אהובים.

איך זה עובד?

• כאשר אנחנו עומדים בפני משימה כלשהי.
• התודעה שלנו פונה באופן אוטומטי אל מערכת האמונות והמחשבות שלנו, המציגה תסריט של התרחיש שסביר שצפוי לנו בהתבסס על נסיון העבר, מה שמעלה בנו קונוטציות בהתאם:

אם החויה היתה טובה – התחושה תהיה של עונג. זו חויה שתבנה בנו אמונות מקדמות לגבי עצמנו ולגבי האפשרויות שהחיים מציעים בפנינו. התחושה היא שבא לנו שוב, אנחנו מגויסים להתמודד ולהצליח.

אם החויה לא היתה טובה – התחושה תהיה של כאב. לא נרצה לחזור לשם, לחוות שוב את האכזבה / עצב / פגיעה כל שתהיה.זו חויה שתבנה בנו אמונות מעכבות לגבי עצמנו ולגבי ה"סכנות" בחיים, מה שיגרום לנו לרצות לברוח, לוותר מראש, להתחמק בכל צורה שנצליח מלחוות שוב את הכאב.

לאמונות המעכבות יש משקל ענק, משתי סיבות עיקריות:

ראשית, הן ברובן לא מודעות.

שנית, הן מתבססות על נסיון העבר, כך שלעומתן האפשרויות העתידיות הן בגדר תאוריה כמעט חסרת משקל, לעומת תחושת הכאב הצורם שחוינו כשנכשלנו בעבר.

• מערכת האמונות מפעילה את מערכת הדמיון, הגורמת לנו לחוות את התסריט הצפוי לאור נסיון העבר באופן ממשי ביותר. ממש כמו סרט.
• מערכת הדמיון מפעילה את מערכת הרגשות, תחושות ממשיות שישטפו את גופנו ומוחנו, כימיקלים שיזרמו בגופנו בהתאם לתחושות הללו וכו.
• הרגשות יגרמו לנו לבחור התנהגות – הליכה לקראת הדבר או המנעות ממנו.

ובהתאם יהיו כמובן – תוצאות.

אני קוראת לזרימה הזאת – מחשבה בוראת מציאות קיימת.

אנשים מגיעים אליי לאימון אישי להתמודדות עם הפחד מכשלון ופחד מהצלחה, מתוך הבנה של ההשפעה העצומה שלהם.

פחד מהצלחה או פחד מכשלון יכולים להיות משתקים ממש ולגרום להמנעות מוחלטת, או שניגש למשימה – אבל מלאי חששות, מה שיצמצמם את הסיכוי להצליח כי נתרכז בפחד, במקום בהצלחה.

כך או כך, זה בין מצמצם לבין חוסם לנו את מיצוי הפוטנציאל הקיים בנו.

ואם זה לא מספיק, כשאנחנו נמנעים מההתמודדות – אנחנו מונעים מעצמנו גם את הסיכוי להצליח…

חומות ההגנה שאנחנו בונים בעקבות חויות אלה, אמורות לכאורה להגן עלינו, אבל למעשה חוסמות לנו גם את "הנוף", את הפוטנציאל שלנו בחיים.

מהו פחד מכשלון?

כשהיינו ילדים, זה היה פחד מדברים שקשורים לכיתה, חצר ביהס, הילדים סביבנו ועוד.

כבוגרים, ההתמודדויות שלנו שונות, אבל לא עד כדי כך שונות…

הנושאים אמנם השתנו, אבל הבסיס הוא אותו בסיס. פחד מכשלון עלול לגרום להמנעות מוחלטת מביצוע משימות.

מהדברים הכי יומיומיים (דוגמת שיעורי בית, משימות בעבודה, משימות בית ועוד) ועד פספוס הזדמנויות גדולות בחיים (דוגמת משרה שאנחנו חושקים בה, זוגיות ועוד).

יש שמרב שהם מפחדים להכשל, הם (בדר"כ באופן לא מודע) אף מחבלים במאמציהם להצליח. למשל, לא יגשו לראיון עבודה למשרה שעבורם היא חלום – מהפחד שלא יתקבלו אליה.

ממה נובע הפחד מכשלון?

מסיבות שונות ובעיקר אינדיוידואליות.

פחד מכשלון הנובע מפרפקציוניזם

אחד הנפוצים.

מרב פחד שלא יצא מושלם (כאילו יש באמת דבר כזה בינינו), אעדיף להמנע.

עם מה אשאר בסוף- עם כלום.

אשאר באזור נוחות שאפילו לא יהיה לי בו נח מדי, הרי מה שרציתי לא בידיי.

פחד מבושה או מבוכה

יש נושא שלם באימון שנקרא "דימוי אידאלי".

על קצה המזלג, הוא עוסק בזה שאנחנו חיים פעמים רבות את "חלון הראוה שימכור אותנו הכי טוב לסביבה", במקום את החיים הנכונים לנו באמת.

עושים הכל כדי להראות הכי מוצלחים, מצליחים, מתוקתקים, ואם אפשר 24/7 בכלל אחלה.

הולכים ללמוד את מה שיעשה את ההורים גאים, מתחתנים עם הבחורה שהחבר'ה הכי התלהבו ממנה וכן הלאה.

רק שאנחנו מאבדים המון אנרגיה כי במקום לחיות במקום הנכון והטוב לנו באמת, אנחנו עסוקים בלרצות אחרים, וכשמגיעיים רגעי האמת בהם אנחנו צריכים להתמודד עם דברים, הפחד מכשלון שיגרום למבוכה או בושה, גדול יותר מהכוחות שנוכל לגייס מעצמנו כדי להתמודד עם האתגר.

ושוב, הפחד מבושה או מבוכה כמו מסך, יחצוץ בינינו לבין הסיכוי להצליח.

גדילה בצל מישהו אחר שמפחד מכשלון

זה יכול להיות ההורים או אפילו אחד מהם, או כל דמות משמעותית לנו בחיינו.

אנחנו מחקים את הבוגרים בחיינו, בעיקר את המשמעותיים עבורנו.

בין אם הפחד שלהם מכשלון הוא מבוסס (לאור נסיון עבר) או טבוע בהם אולי מבית ילדותם, ההשפעה היא אותה השפעה, והתוצאה – אותה תוצאה.

והיא לא לטובתנו.

ויש כמובן גורמים נוספים שיכולים לגרום להתפתחות של פחד מכשלון.

פחד מהצלחה

אולי תופתעו לשמוע, אבל הפחד מהצלחה נפוץ לא פחות מהפחד מכשלון, עוצמתי לא פחות ויש לו לא מעט מן המשותף.

רבים מצהירים כי הם שואפים להצליח, "לעשות כסף", להתקדם, לנהל, להקים משפחה, לממש עצמם ועוד, ובכל זאת, רוב השיחות של אנשים זה עם זה דנות בקשיים שהם חווים – קשיים במשפחה, בגידול הילדים, קשיים עם הבוס, קשיים כלכליים, קשיים להקים עסק או לקחת משכנתא.

על פניו, נראה כאילו רב האנשים רחוקים מלהגשים את שאיפותיהם.

האם זה באמת חלום רחוק שאינו בר מימוש?

האם באמת רק יחידי סגולה שייכים לאליטה הנדירה של המצליחנים?

או שאולי מי ששם לנו את המקל בגלגלים הוא בעצם… אנחנו.

ממה נובע פחד מהצלחה?

חששות רבים העולים בנושא הפחד מהצלחה, קשורים כאמור, לחרדת הנטישה, ממה שיקרה כשאהיה בפסגה.

זה יכול להיות פחד להיות בודד, שינוי יחס הסביבה כלפי – בין אם קולגות שיתרחקו ממני פתאם כי אהיה בכיר מהם, משפחה או חברים שיתקרבו פתאם רק כי הסטטוס החדש יאפשר לי עושר גדול, ועוד.

פחד שמה שיגדיר את היחס של אנשים כלפיי, כבר לא יהיה – אני.

פחד מהלא נודע והדחף להישאר במוכר והידוע

מה יהיה כשאצליח? איך אתמודד עם הצורך להוכיח את עצמי?

מה יקרה אם לא אדע מה לעשות?.

והשאלה מתעצמת ככל שעולים המעמד ואיתו הלחץ.

כשאתה שוחה בין כרישים (כרישי נדל"ן, כרישי עסקים וכו) – אתה חייב להיות כריש!

לכל הצלחה יש "תשלום מס"- ככל שאצליח יותר, התפקיד שלי יהיה גדול יותר ובעל אחריות גדול יותר, יתכנו חיכוכים עם מתחרים וכו'.

דימוי עצמי נמוך

פחד מהצלחה לעיתים מסתיר תחושת ערך עצמי נמוכה. יתכן ויש לי את כל הכישורים הדרושים לתפקיד, ואפילו סביר שהוא יגרום לי המון סיפוק, קפיצת מדרגה וכו

אבל כל עוד לא אאמין בעצמי – זה לא יקרה.

משוואות פנימיות והסכמים פנימיים (נושא שלם עליו אני עובדת עם המאמנים שלי)

יש אנשים שגדלו בסביבה בה כשהיו שקטים ורגועים – קיבלו חיזוקים, וכשעמדו על שלהם נחשבו לבעייתיים.

לאנשים כאלה, לצורך הדוגמא, יכול להתפתח פחד מהצלחה, שכן אם הצלחה תהיה עבורם מעבר לקידמת הבמה, הובלה של צוות ועוד מיני דברים שלא עולים בקנה אחד עם להיות בצד בשקט,

החשש מביקורת ותגובות שליליות, עלול לגבור על הרצון להגשים את עצמם ולהצליח.

זוכרים את חרדת הנטישה? אז זה זה.

ויש כמובן גורמים נוספים שיכולים לגרום להתפתחות של פחד מהצלחה.

אם ניסית משהו וזה לא הצליח, תנסה שוב. אולי מדרך שונה, תפעיל את היצירתיות שלך, תתיעץ עם מי שצריך ועוד.

באותה מידה, והילדים שלי יודעים זאת היטב, שכשמשהו לא מצליח אין לי ענין ב"מי אשם", אלא ב"מי אחראי".

כל עוד הלב וה – Mind שלך שם, כשלון זה לא. מקסימום זה עוד שיעור שיכשל אותך בדרך להצלחה.

אחותי לימדה אותי לפני שנים, להפיק מסקנות מכל ראיון עבודה שלא קיבלו אותי (והייתי בהמון).

איך ישבתי, איך דיברתי, איך הצגתי את עצמי, האם עניתי לשאלות המראיין כפי שתכננתי, האם המשרה באמת עניינה אותי?… ועוד.

עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה״

דודו טסה, מתוך השיר בסוף מתרגלים

מבחינתי הטריגר מס' 1 ביקום! להתגברות על הפחד מכשלון / הצלחה הוא המחשבה שיש סיכוי ואפילו הקלוש ביותר, שרק בגלל הפחד להתמודד, אצטרך לחיות בפשרה.

אם אני רוצה משהו, אני אעשה הכל כדי להשיג אותו.

ברור שאין משמעו שאני תמיד מצליחה, אבל אם זה חשוב לי ממש – אני תמיד! מנסה, ובכמה דרכים שאמצא עד שאחליט שהגיע הזמן לשחרר (היו לי גם כאלה). אבל ניסיתי, ממש.

מי שרוצה לחיות (אבל אמת) צריך להרשות לעצמו לעמוד מול הפחדים שלו. לחקור אותם, להתמודד למרות נוכחותם, לצמוח מהם.

השאלה היא תמיד – לאן ננתב את המידע שהגיע לידינו:

ללמידה והשתכללות ( = חיים)

או לחסימה והמנעות ( = פספוס החיים).

זוכרים?

מחשב בוראת מציאות קיימת. 

מיצאו את הדבר שמדליק אתכם, שמרגש אתכם ועושה לכם חשק מטורף להצליח בו – ולכו על זה!

העזרו באנשים  שאתם אוהבים כדי להתיעץ, או אנשי מקצוע לחיזוק הידע הנחוץ.

הבינו ממה אתם מורכבים (אימון אישי הוא לגמרי אחת הדרכים הטובות לזה)

וכן מה החלומות שלכם (לא של אחרים, מה החלומות שלכם!)

ותאהבו את עצמכם מספיק – כדי לעשות עם זה משהו.

איך מתחילים?

התשובות אצלכם,

אני אביא את הכלים, המקצועיות, נסיון ובעיקר – אהבה.